החלטה בתיק מ"ת 7598-12-11

מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

על פי האמור בעובדות כתב אישום, המשיב והמתלוננת היו במועד הרלבנטי נשואים זל"ז.

ביום 31.11.11, ניסה המשיב לתקוף את המתלוננת, ע"י כך שניסה לסטור לה על פניה, אולם לא צלח בכך. כן איים עליה כי יהרוג אותה.

ביום 4.12.11, הגיעה המתלוננת לביתה, מלווה בשוטר, על מנת להוציא בגדים מביתה. במועד הרלבנטי איים המשיב על המתלוננת, כי אמר שיוציא סכין ויהרוג אותה, ובהמשך, תקף את השוטר על ידי כך שמשך אותו בחולצתו, חנק אותו וניסה להפיל אותו. השוטר אזק את המשיב למרות התנגדותו.

במסגרת הדיון שבפניי, ישנה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועל פי מצוות המחוקק יש לבחון כעת אפשרות שחרור לחלופה.

ב"כ המשיב מציע חלופה בעיר באר שבע, אשר מרחיקה את המשיב ממקום מגורי המתלוננת, בנתיבות, כאשר לדבריו ממילא המתלוננת כבר לא נמצאת בביתה. זה סבור, כי החלופה המוצעת יכולה ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מן המשיב, בשים לב לנסיבותיו האישיות.

מנגד, ב"כ המבקשת, סבור כי גם אם אין למשיב עבר פלילי, הרי העובדה כשמעשיו מבוצעים על רקע שתיית אלכוהול, יש לכך משמעות בשקילת המסוכנות. גם לגוף החלופה, לדבריו, הקשר בין הערבות לבין המשיב הינו כזה שלא יוכלו לשמש עבורו גורם מציב גבולות, ומשכך עותר להורות על מעצרו עד תום ההליכים או למצער להורות על קבלת תסקיר.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את תיק החקירה שהובא לעיוני, וכן התרשמתי באופן בלתי אמצעי מן החלופה, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ראשית, אציין, כי כתב האישום, מבלי להקל בו ראש, אינו מהחמורים בעבירות כגון דא. כאמור המשיב הלכה למעשה לא פגע במתלוננת, וכאמור אך ניסה לסטור לה ללא הצלחה. אכן, המשיב איים לפגוע בגופה של המתלוננת, אך לא עשה זאת כפי שהצהיר תוך שימוש בסכין או כל כלי אחר. כך גם האלימות שהופנתה כלפי השוטר, אינה מן הגבוהות.

מעבר לכך, ביהמ"ש נותן דעתו לעובדה שמדובר במי שהינו בן 52, ללא עבר פלילי, וללא מב"דים, כך שזה מעצרו הראשון.

כן עיינתי בהודעת המתלוננת, אשר מוסרת כי זוהי הפעם הראשונה שבה המשיב מנסה לתקוף אותה. זו אינה מספרת על אירועים קודמים.

כשאלו פני הדברים, וכאשר מדובר במי שזהו מעצרו הראשון, יש לבחון בחיוב שחרור לחלופה.

אכן, המפקחת העיקרית אינה בקשר הדוק עם המשיב, ולכך אתן ביטוי בהידוק החלופה ובערבויות הכספיות.

בשים לב לכל האמור לעיל, ומשמצאתי כי החלופה המוצעת, בתנאים עליהם אורה, יכולה ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מן המשיב, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.         מעצר בית מלא, בכתובת: מבצע עובדה 11/13 באר שבע.

ב.         פיקוח תמידי, ולסירוגין, של המפקחות

ג.          איזוק אלקטרוני.

ד.         הפקדה כספית בסך של 3,000 ש"ח.